|
1. מניחים את העיסה לפנינו, בטרם יצרנו ממנה צורה כלשהי.
אם העיסה רכה מאוד (כמו בלילה של עוגה) ואי אפשר לקחת ממנה חתיכה, או אם שכחנו להפריש חלה מן העיסה, מפרישים חלה לאחר האפייה: מכסים במפה את כל מיני המאפה הטעונים הפרשה, מברכים ומפרישים חלה (כמובן, אין לטעום מן המאפה קודם שהפרשנו ממנו חלה).
2. יש הנוהגות לתת צדקה וליטול ידיים (מכלי) בלי ברכה לפני קיום המצווה.
זמן זה הוא עת רצון לבקשות אישיות ותפילות. ראי נוסחי תפילה בעמודים 82-03.
3. מברכים את הברכה (נהוג לעמוד בעת קיום המצווה):
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה [יש המוסיפים: מִן הָעִיסָה]. (אשכנזים)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְרוּמָה. (ספרדים)
4. לוקחים חתיכה קטנה מן העיסה, מרימים אותה ואומרים:
"הֲרֵי זוֹ חַלָּה".
החתיכה יכולה להיות בכל גודל שהוא. המנהג הוא להפריש חלה בשיעור של "כזית" (82 גרם), חתיכה בגודל של כדור פינג–פונג בערך.
5. שורפים את החתיכה, או עוטפים אותה בשתי עטיפות ומשליכים לאשפה. |
|