הסכמה

ביצירת האדם הראשון לקח הקב"ה עפר מכל אדמת העולם, הוסיף עליו מים, לש אותו כמו עיסה ונפח באפיו נשמת חיים. וחכמינו ז"ל אמרו כי באותה שעה היה העולם כמו עיסה אחת גדולה, והאדם הראשון הופרש מהבצק כמו "חלתו של עולם".

החלה - זה החלק שניתן לה' - לכהן. זה החלק שניתן לצורך קדושה. זה החלק המקשר את הלחם, האכילה והעולם הגשמי לעולם הקודש להיות אחד. בלעדי החלה כל הבצק אסור באכילה, וכשהיא מופרשת הכל מותר בברכה. כך הוא בדיוק תפקידו של האדם ביחס לעולם - הוא נותן לו במעשיו תוכן וכיוון, קשר לקודש וזכות קיום.

חכמינו ראו חשיבות גדולה באפיית חלות לקראת שבת (רמ"א סימן רמ"ב). כמו-כן עשו בה גם תוספת כשרות וגם "הידור מצווה", כשהיא נעשית על ידי האשה, שהיא מצווה חביבה יותר כי "מצווה בו יותר מבשלוחו".

חכמי הקבלה כתבו בשם רבינו האר"י ז"ל (שער הכוונות), כי ראוי לאפות י"ב חלות לסעודת שבת כי יש בזה משהו מהקדושה והטעם מ-י"ב כיכרות של "לחם הפנים" שהיו במקדש.

ועוד כתבו, שגם אשה שרגילה לקנות חלות מן המאפייה בכל השנה כולה, תשתדל להדר לפחות פעם בשנה לאפות לשבת חלות במו ידיה ולהפריש חלה עם ברכה.

הבן איש חי כתב בהלכותיו כי מן הראוי לעשות זאת בעשרת ימי תשובה, שזה זמן התיקון על מה שפגמנו אנחנו והדורות הקודמים על הפגם של אדם וחוה בגן עדן מקדם, חטא שניתקן והולך על ידינו.

על כן אני מברך את המחברות שהתאמצו וכתבו את הספר המיוחד הזה, המעורר להדר במצווה יקרה זו של אפייה לכבוד שבת, ובמצווה המרוממת המתלווה אליה "הפרשת חלה".

בברכה,

מרדכי אליהו
הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר

---

הסכמה

הובאו לפנינו גיליונות מהספר החשוב "לקראת חלה" המיועד לנשות ישראל, ובו פרק נכבד העוסק בסדר הלכות הפרשת חלה.

בפרק זה הובאו ההלכות הבסיסיות בסדר הפרשת חלה, בשפה ברורה השווה לכל נפש - לנשים ונערות כאחד.

ראינו לנכון להדגיש שלמרות שמעיקר ההלכה מי שמברך על הפרשת חלה בשיעור של הגר"ח נאה "אין מזניחין אותו", ובפרט שלדעת הביה"ל סי' רעא במצוות דרבנן אפשר לסמוך על השיעור הקטן (גר"ח נאה), מכל מקום דעת מורנו הגר"א וייס שליט"א שלכתחילה נכון להדר, היכא דאפשר, ולברך על שיעור מרן החזו"א.

ועל זה באתי על החתום

הרב חיים וידאל
חבר הבד"ץ